" אם אני לוקח למשל את הנושא של זוגיות ואני לוקח קו לאורך הדורות אז בתחילת הדרך הזוגיות בהחלט הייתה תחת השלטון של האיש. האישה הייתה נלווית. היה זוגיות שזה האיש והאישה מצטרפת, כי האיש נתן את הטון. אם נלך לעתיד זה מתהפך. האישה היא הזוגיות והאיש מצטרף. האישה תיתן את הטון. זה כמו X אנחנו נמצאים בדיוק באמצע לכן יש את התנועה הפמיניסטית שזה סממנים. ה-X זה מעין שוויון שבעצם האיש מאבד את השלטון והאישה מקבלת, מתחזקת, האיש נחלש. היום אנחנו הולכים יותר לכיוון השוויון. ככל שהשוויון הוא שוויוני יותר התיקון הוא חזק יותר. בתחילת הדרך היה שלטון האיש, לא היה הרבה תיקון בזוגיות. התיקונים היו במקומות אחרים. לעתיד לבוא יהיה שלטון האישה אין הרבה מקום לתיקון בזוגיות, התיקונים יהיו במקומות אחרים. היום אנחנו באזור השוויון פה רוב התיקון הוא בזוגיות לכן היום אנחנו מתמודדים וההתמודדות הכי חזקה היא בהתמודדות של הזוגיות. מצד אחד אנחנו מנסים להמשך ולהתחבר כמה שיותר חזק ומצד שני אנחנו נדחים מהזוגיות באותה עוצמה. כל ריב, כל תחושה של לא פיר, ניצלו אותי, זה לא כמו שרציתי מיד הראש חושב על הרבנות. אין את הספיגה, אין את מה שהיה פעם כי אנחנו בשוויון. צריך לראות את הדברים בגדול ואז אפשר מזה ללכת לקטן."

לפרטים והרשמה: הילה 04-9826725

כיצד אדע כשאפגוש את בן הזוג האם יש התאמה זוגית?

כשאני הולך לחפש בן/בת זוג יש שלושה גורמים עקרוניים אני מתעלם מהאינטרסים כמו בת זוג עשירה, זה אינטרסים אני מתעלם מזה. אני הולך לעקרון, העיקרון המובנה מתחלק לשלוש.

אני מחפש בן בת זוג לפי 3 פרמטרים – פרמטר אחד זה התאהבות שזה משיכה פיזית.

מה זה התאהבות? זה תעתוע של הטבע להשבחת הגזע זו משיכה. המשיכה היא גנטית, היא מושכת אותי לשונה. ככל שבן/בת הזוג יהיו יותר שונים ממני ההתאהבות תהיה יותר חזקה.

מצד שני אני נמשך להשלמה פסיכולוגית. אם אני טיפוס אבהי אני אחפש אישה ילדותית. אם אני טיפוס של פרא אדם אחפש אישה עדינה שתשלים אותי. אם אני ביישן אחפש אישה לא ביישנית. זה החלק הפסיכולוגי.

החלק השלישי זה הדומה - אני מחפש בת זוג שתהיה דומה לי, שתהיה לנו מנטאליות משותפת, נושאי שיחה משותפים, תרבות משותפת, יכולה להיות חברה שלי, יכולה להבין אותי, יכולה לבשל את מה שאני אוהב, יכולים ללכת לאותן הצגות. אני מחפש את הדומה וזה לא פשוט כי כל אחד מהפרמטרים האלה יש בו גם את ההיפך. למשל, ההתאהבות יש בה את ההיפך. ככל שההתאהבות יותר חזקה יהיה לי יותר קשה לחיות עם בן/בת הזוג הזה. אם אני פרא אדם ואני אמשך לבחורה עדינה אז אם התאהבתי בבחורה מאוד עדינה, טיפוס יקה, קפדן, עדין, מדברת בנימוס, מגהצת גם את הגרביים ומסדרת אותם כמו חיילים בארון. יהיה מפגש פיצוץ אבל מתחילים לחיות, יומיים לא נחזיק מעמד כי אם אני טיפוס של פרא אדם אין לי סבלנות לדברים האלה. לדקויות האלה. אני מחפש גופיה בשביל להוציא גופייה חצי מערימת הגרביים נפלו. איך בת זוגתי תסתדר עם זה מיד יהיו ריבים (יכול להוביל לזוגיות במשבר)ככל שההתאהבות יותר גדולה היכולת לחיות ביחד יותר קטנה.

אם ניקח את המשיכה הפסיכולוגית. התיקון הפסיכולוגי ככל שהוא יותר גדול המפגש יותר חזק. זה מפגש מאוד מאוד חזק, זה מפגש של תלותיות ולא משנה מי תלותי במי, זה תמיד ביחד. המשיכה הזו כל כך חזקה שאי אפשר להיפרד.

אם המפגש שלי עם בת זוגתי הוא בעיקר פסיכולוגי אני מרגיש כאילו בת זוגתי זה איבר מאיברי ואני לא יכול לוותר על יד, זה חלק ממני אז איך אני יכול, אני לא יכול לחשוב אפילו על פרידה. דווקא בגלל זה הקשר הופך להיות קשר תלותי ובקשר תלותי יש המון חרדות אז אין לי את הכיף של החיים כי אני כל הזמן בחרדה. כי אני לא יכול להיות לבד, אני תלותי. ומה זה חרדה כשהבלתי ידוע פגש את התלותיות ואז אני בחרדה. זה קשר בעייתי.

מה מסוכן בקשר כשהוא יותר מדי חזק?

ברגע שאחד הצדדים פתר לעצמו את הסבך הפסיכולוגי שלו השני הופך להיות זר, הוא סתם מישהו מטריד. משהו זר. אז אני מרגיש שהוא חונק אותי. למעשה אני מתחיל לבעוט לכל הכיוונים להיפטר ממנו כיוון שלכל אחד יש את זה בתודעה בקשר תלותי כל אחד מבני הזוג לא ייתן לשני להתפתח וזה חונק ,מה שיוביל גם כן לזוגיות במשבר. יכול להיות קשר טוב במובן הביטחון אבל מה שחשוב בזוגיות זה ריגושים לכן לא יהיו ריגושים בקשר כזה כי זה פחד.

אם נלך לחלק השלישי - זה נורא כיף כשבת זוגתי היא חברה שלי, שאנחנו מבינים, תרבות משותפת אבל היא כמו אחותי, אין לי משיכה אליה, כל הפיזי נעלם, זו אחותי. אני יכול לעשות איתה הכול לטייל איתה, לאכול איתה, לדבר איתה על כל נושא אבל זהו. בזה זה נגמר. כל הקצנה באחד משלושת הפרמטרים האלה הוא בעייתי לכן בזוגיות אמיתית שהיא מתחלקת לשליש, שליש, שליש ואז יש מכל דבר קצת וזה מצב בריא, זה מצב נכון, כי גם אם אחד נחלש יש שני שליש שתומכים. תמיד יש כוח בזוגיות להתגבר על מכשולים. אבל אם הזוגיות בנויה על 70 אחוז אחד והשאר מתחלקים ב-30 אחוז כשהוא נחלש אין מה שיחזיק ואז הזוגיות מתפוררת.

לדף קדימון השיעור- התאמה זוגית 1 :

האם נכון להגיד שהתאמה זוגית זה תנאי להצלחה בזוגיות.

כן, בהחלט כן, אבל אני לא בטוח שאנחנו מתכוונים לאותם דברים. אני אומר כן אבל אני חושב שאתה מתכוון למשהו אחר. אתה לא מתכוון להתאמה זוגית אלא אתה מתכוון לפעולות התאמה לפני הזוגיות. לא בהכרח חייבת להיות התאמה לפני שאני מכיר את בת זוגתי והיא מכירה אותי. אנחנו מכירים בפועל זוגות שיצאו 6 שנים, התחתנו ולא החזיקו מעמד חצי שנה והתגרשו. לעומת זאת אנחנו מכירים מקרים שאחד לא הכיר את השני. למשל, כשאנשים יצאו מהגטאות, שחררו את הגטאות ואז היה מצב שאפשר היה להגר לארה"ב, אבל היה תנאי זוגות, רווקים לא מתקבלים. אנשים בקושי ראו אחד את השני, והחליטו אנחנו זוג, רצו לנסוע והתברר שזוג שלא הכיר אפילו חמש דקות וחיים באושר ועושר. מה שחשוב פה זו ההתאהבות. אם ההתאהבות הייתה בתחילת החיים, בגיל 16 נאמר, אם יודעים איך לשמר אותה יכולה להיות גם 3 שנים, לאחר מכן ככל שהגיל עולה ההתאהבות בזמן מתקצרת או הניסיון עם זוגות נוספים. כלומר, כל התאהבות נוספת מתקצרת בזמן. יכול להיות שאנשים הייתה להם התאהבות אבל היא הסתיימה ועכשיו מתחתנים כשההתאהבות כבר הסתיימה. בזמן שההתאהבות הייתה בילינו עכשיו מתחתנים אחרי 6 שנים, לא מתאים, לא יכולים להשתנות יותר, אין דבק עכשיו.

לעומת זאת יכול להיות זוג שברגע שההתאהבות מתחילה בתוך מערכת זוגית הרי עכשיו ההתאהבות היא הכי חזקה לחיים.

למה, כי אני קם בבוקר עם כל הבעייתיות, אני בא מהעבודה בתוך ההתאהבות, ההתאהבות בתוך החיים, זה כמו ... הוא יקבל את צורת התבנית. ההתאהבות בתוך הזוגיות מקבלת את צורת הזוגיות עם כל הבעייתיות אבל אחד לומד להסתגל לבעייתיות של השני. הוא עושה את השינויים בתוכו אז אחד מקבל את השני הרבה יותר טוב. זה אחד החוקים שהיו פעם. פעם בקושי נתנו שבני זוג צעירים יראו אחד את השני. הפגישו אותם בתוך החופה. אני לא אומר שזה טוב או לא טוב, היום אנחנו לא יכולים לחשוב על זה אפילו. ההורים ידעו מה טוב לילדים, מה הילדים אוהבים. היו גם שדכנים מקצועיים שידעו איך לעשות את התיאום ואז כשבני זוג פגשו אחד את השני בחופה עצמה ההתאהבות נוצרה בתוך הנישואין. אין תדמית הרבה בתוך הנישואין כשאני קם בבוקר זה אני. לא אחר הצהריים אחרי שבכיף נחתי ובאתי לפגישה. בעצם יש פה איזשהו עניין ליצור זוגיות כשההתאהבות היא בתוך הזוגיות. אם זה לפני או אחרי זה לא כל כך משנה. משנה איפה באה ההתאהבות לידי ביטוי. גם אם זוג לא כל כך מתאים. מתאים או לא מתאים זה כמה זמן יש לי ליצור את ההתאמה. ההתאהבות מקצרת מאוד את ההתאמה.

לדף כל הקדימונים :

לפרטים והרשמה: הילה 04-9826725 ,

מתוך השיעור התאמה זוגית 2:

בכלל כשמדברים על בני אדם זה לא כל כך פשוט משום שהמושג של התאמה זוגית זה די מסובך משום שיש לנו שני כוחות עקרוניים שעובדים פה. כיוון שכל אחד מאיתנו יש לו את האגו האנושי והאגו המיני יש גם סתירה ביניהם. האגו האנושי מחפש ביטחון והאגו המיני מחפש ריגושים, זה לא כל כך פשוט לנסות למצוא את השניים. איפה אנחנו בדרך כלל טועים? כאשר אני מחפש ריגושים באגו האנושי של בת זוגתי יכול להיות שאמצא אבל זה יכול להיות בעיה. מתי זה נכון. כשהאדם שבי והאדם שבה מחפשים ביטחון והזכר שבי והנקבה שבה מחפשים ריגושים. זה הבסיס. פה אסור לי לטעות. אז אנחנו יכולים להקים זוגיות נכונה. זוגיות זה בעצם בסיס להקמת משפחה. אם הבסיס של זוגיות לא עובד כהכנה למשפחה הוא גם לא יעבוד כדבר שעומד בפני עצמו, הוא לא יכול, אין לו את השלם כי הוא חייב ללכת לקראת הגשמה. רוצה או לא רוצה, הוא הולך להגשמה ואם הוא לא יכול להגשים את עצמו כי אין את התנאים, מה זאת אומרת: משפחה שואפת לביטחון. זוגיות שואפת לריגושים. זה שני דברים מהופכים. ממש מהופכים כי אחד סותר את השני. אם בתוך הזוגיות אני הולך להכניס גם ביטחון וגם ריגושים יש לי קצת בעיה בזוגיות עצמה. אם אני מנסה להכניס ביטחון גם פה יש לי בעיה. אמרתי קודם שבעצם בשלושת הפרמטרים שהזכרתי בשיעור הקודם החשיבה, ז"א הדומה, קשור למוח הגדול, הא מחפש את הדומה. הדומה זה ביטחון. לעומת זאת ההתאהבות זה ריגושים, מאה אחוז רק גירושים. הפסיכולוגי יש לו קצת מזה וקצת מזה. הוא באמצע. אם יש לי יותר מדי מאחד מהם כבר יש לי בעיה. חשוב מאוד המינונים. אם יש לי את המינונים בצורה נכונה זה בסדר, אין לי את המינונים הנכונים בצורה נכונה זו בעיה

לדף קדימון השיעור- התאמה זוגית 2:

מתוך שיעור אינטימיות 1:

קודם כל המילה אינטימיות היא לא בדיוק מילה שאפשר להגדיר אותה בעברית. יחד עם זאת ננסה. אינטימיות, אם אני רוצה לקחת את זה למקום הכי הכי נקודתי זה הדיבר "לא תישא את שם השם לשווא". זה שיא האינטימיות. זה משהו שאתה חווה אותו, הוא בפנים במרכז האישיות שלך ואתה לא מוציא אותו החוצה שלא לצורך. אם אני מנסה לקחת את זה לדוגמה לטריטוריה מסוימת בכל זאת, זה קשור ללב. דברים שנמצאים בלב אבל מקומם לא מחוץ ללב אלא אם כן הלב שלך קשור ללב של מישהו אחר ואז הוא נשאר בלב, הוא לא יוצא החוצה. ברגע שהוא יוצא החוצה מהלב למקום אחר פרצת את האינטימיות. אם יש לי קרבה גדולה מאוד למישהו והקשר העשייה עם אותו אדם שעובר מלב ללב זה מצב אינטימי. אני או מישהו אחר מספר את זה למישהו שלישי והשלישי תופס את זה בשכל האינטימיות נפרצת, זה כבר לא לב. מה המיוחדות של הלב – מרכזיות. הלב הוא מעין מרכז, יש שם את הפיזי, יש שם את השכלי משני קצוות ובמרכז הרגש. הרגש האינטימי קשור ללב. אם ניקח את זה למקום, כמו שאתה אומר אני יושב במרכז תל אביב בשוק. איך בשוק שהכול הומה, איך אני יכול להרגיש אינטימיות. אני יכול אם אני נתקל בסיטואציה שהסיטואציה הזאת, בגלל סיבה כלשהי, או סיבה עכשווית או סיבה שמזכירה לי משהו מהעבר נוגעת לי בלב. בחוויה הרגשית של הלב. ברגע זה, זה יכול להיות חלקיק של שנייה, אני חש אינטימיות עם החוויה. זה גם יכול להיות מצב שאני מהורהר במשהו ואני יכול להיות אינטימי עם עצמי. ואני יכול להיות אינטימי עם משהו מסוים, משהו שמזכיר לי - יכול להיות שבתור ילד הלכתי עם אבא שלי ואימא שלי בשוק והחוויה נכרתה לי עמוק עמוק ברגש ולאחר מכן לא היו לי יותר חוויות מהסוג הזה, הרי שאותה חוויה אם אחזור עליה בשלב מסוים אני אחוש אינטימיות. כלומר, זה לא המקום, זה משהו שמזכיר לי ומעורר בי וזה יגרום לי לאינטימיות פנימית.

לפרטים והרשמה: הילה 04-9826725

אינטימיות בזוגיות

אינטימיות זוגית יש בה חוקים שונים לגמרי. באינטימיות זוגית יש תהליך שתמיד מושך כמו משפך, ממקום מאוד מאוד רחב לסיטואציה מאוד צרה של איברי הוֹלדה.

כלומר התאהבות. בזוגיות תמיד המשיכה הולכת להתאהבות. כשאני אומר תמיד אני מתכוון לגבר ולאישה, לגבריות ונשיות.

למה תמיד? לא כל שני אנשים ממינים שונים מייצרים אינטימיות, משום שלא תמיד הם גבריות ונשיות, כי אנו כבני אדם מתחלקים לאגו אנושי זה האדם שבי ולאגו מיני זה הגבריות או הנשיות. אני שם דגש גבריות או נשיות לא זכר ונקבה למרות שזה זכר ונקבה. על בעלי חיים אני יכול להגיד זכר נקבה. אצל בני האדם לא תמיד משום שאצל בעלי חיים גם המהות הוא זכר ונקבה וגם ההתנהגות זה זכר ונקבה. כלומר, אצל בעלי חיים ההתנהגות שלהם היא על פי תכונה ספציפית. אם זו נקבה זו תכונה של נקבה אם זה זכר זו תכונה של זכר. אצל בני אדם זה לא כך.

אם אני מדבר על האדם כמהות אני מצביע, מסמן מטרה ורוצה להגדיר אותה. אני יכול להגדיר זכר ונקבה.

אם אני מדבר על התנהגות אין זכר ונקבה כי אצל בני אדם ההתנהגות תמיד עובדת בצמדים. שתי התנהגויות שמתחברות לאחד. אדם כמעט אף פעם, אלא במקרים ספציפיים, לא מתנהג בהתנהגות מבודדת אחת לכן כשאני לוקח זכר או נקבה ואני מנסה גם להגדיר התנהגות זה צמדים או נכון יותר בחירה של צמדים. אם אני לוקח את הגבר תמיד יש את הזכר שעובד עם זכר וילד, זכר ואבא או זכר ורציונל. אלה הצמדים של הזכר. במצבים מסוימים הזכר, שגם הוא עצמו מתחלק לשניים: יש זכר פלוס וזכר מינוס. כמו חץ וקשת. יש את התכונות של החץ והתכונות של הקשת. לפעמים גם זכר פלוס וזכר מינום הופכים לצמד ואז הוא כביכול זכר בלבד.

אצל האישה זה נשיות. נשיות זה נקבה שעובדת עם ילדותיות, נקביות ואמהות או נקביות ושנינות או נקביות וחולשה חיננית. לעתים נדירות יש מצב של חולשה חיננית ושנינות אבל זה לא מצב נורמלי זה ממש נדיר.

כלומר, זה תמיד נשיות וגבריות. אם אני פוגש אישה אבל האדם שבי פגש את האדם שבה, אין אינטימיות. לא קרתה שום אינטימיות מבחינת זכר ונקבה. מתי הזכר שבי מתעורר או מתי הנקבה שבה מתעוררת לנשיות או לגבריות, כשנוצרים המצבים הבאים: אצל גבר, כשגבר מזהה שהוא מקבל מאישה חשיבות האדם שבו והגבר שבו נפרדים והגבר שבו לוקח תיקון. אז מתחיל להיווצר תהליך של אינטימיות. אצל האישה, כשהאישה מרגישה שייכות. משהו אישי. אם אגיד לה את יפה היום או איזו חולצה יפה או משהו שנותן לה הרגשה של שייכות, אני מבודד את הנשיות מהאדם שבה ואז יכול להתחיל תהליך של אינטימיות. אם יש לי פקידה ואנחנו לבד כל הזמן, אני הבוס היא הפקידה, כל הזמן בקשרי עבודה, 8 שעות אנחנו באותו חדר לא חייבת להיות אינטימיות אבל אם היא תיתן לי הרגשת חשיבות – היא תגיד איך עשית את זה אני מתפעלת מהיכולת שלך - אני מרגיש חשוב ומתחילה אינטימיות או הפוך שאני אתן לה הרגשה של שייכות זה יוביל לאינטימיות. אינטימיות ממצב כזה זה יכול להתחיל ממשהו מאוד רחוק ותהליך המשפך מתחיל. כלומר הוא מתחיל ליצור ירידה. ברגע שהוא עובר סף מסוים הצורך מתחיל להיות קרבה, קרבה פיסית, זו התאהבות. כלומר, אחרי תהליך מסוים ההורמונים מתחילים להיכנס לדם ואז בלאו הכי נוצרת אינטימיות. לא בהכרח יחסים של זכר ונקבה הם אינטימיות.

אינטימיות באה מהלב לא מהמעשה, רק מהלב לכן ההתנהלות חשובה. לתוך אינטימיות של איש ואישה יש תהליך, התהליך הוא כזה שהאינטימיות יש לה מטרה.

מה המטרה – ליצור קן שהילדים שנולדים מקצה המשפך יהיה להם קן לגידול. זה תפקיד האינטימיות אצל זכר ונקבה. ליצור בית חם. קן לגידול ילדים.

לדף קדימון השיעור- אינטימיות 1:

לאינטימיות כזו יש אויב, אויב טבעי שבכל סדק הכי קטן האויב מיד מתעורר ואותו אויב יכול להיות גם זה שמתקן את האינטימיות.

האויב של האינטימיות זו הקנאה. ברגע שאינטימיות נפרצת מיד האויב הזה מתעורר, מיד מתעוררת קנאה. כשמישהו נכנס לתהליך של קנאה זאת אומרת שיש בעיה באינטימיות אחרת הקנאה לא הייתה מופיעה. איך אותה קנאה יכולה לעזור, הרי קנאה הורסת בדרך כלל נכון שהיא הורסת אם בתוך האישיות יש בעיה של תוקפנות או סוגים של אלימות אבל אם אין, כלומר בתור ילד אין לי בעיה קשה הרי שהקנאה עומדת בפני עצמה. אם היא העומדת בפני עצמה היא הופכת למועילה, למה? משום שעצם הקנאה גורמת להפרשה הורמונאלית מינית אצל הנפגע. אם אשתי החליטה שהיא עוזבת אותי ומודיעה לי שהיא הולכת אני הנפגע. בהתחלה אני בשוק עד שהקנאה מתעוררת. ברגע שהקנאה מתעוררת הגוף שלי מפריש הורמוני מין שתפקידם להחזיר את בת זוגתי חזרה לתוך המערכת דרך המיניות. כך שאותה קנאה שהיא האויב של היא גם מסוגלת לרפא את האינטימיות. זה בקשר לזוגיות אבל זה בתנאי שאין תוקפנות. אם יש תוקפנות התוקפנות הופכת את הקנאה גם לתוקפנית ואז במקום הורמוני מין או הורמוני המין הופכים בעזרת התוקפנות למצב הרבה יותר חזק שיכול ליצור הרס.

בשביל להבין קודם כל איך נוצר קן אז אמרנו שקן זו אינטימיות. אם נכנס יותר לפרטים קן חייב להיות ביטוי של הפנימיות על הבית. חייב להיות הביטוי. מהו הביטוי, הביטוי חייב להתחיל מהאינטימיות ופה יש משחק. הבית אמור להיות הטריטוריה של האישה. אישה היא עקרת הבית, היא העיקר בבית, לא האיש, זה תפקיד האישה אבל איך אישה מייצרת מצב שהיא עקרת הבית. מה זאת אומרת עקרת הבית, למה שהאיש לא יהיה עקרת הבית הוא גם יכול להיות עקר הבית. מה מבדיל בין האישה לאישה? יש הבדל אחד משמעותי שלא יכול להתהפך - זה שלאישה יש רחם, לו אין רחם. לא משנה מה הוא ירגיש אין לו רחם. כיוון שלאישה יש רחם אז התהליך הוא כזה שהאישה אמורה להפוך את הבית לתכונות הרחם שלה. כלומר הבית צריך להיות עם רוך, עם רחמים, עם נתינה, עם ספיגה, עם כל מה שהרחם מייצג. נכון שלאישה יש את הרחם הפיזי אבל הרחם הפיזי לא עובד בלי רחם רוחני כמו כל דבר, לכל דבר פיזי צריך להיות משהו רוחני. את הרחם הרוחני האיש נותן. כלומר האישה אחראית, היא מייצרת את הבית, היא עיקר הבית היא מייצרת את הבית לתכונות הרחם אבל האישה הוא זה שנותן את החסות לכן החסות היא זו שלוקחת אחריות על. אם האיש לא ייתן לאישה את הרחם הרוחני האישה לא יכולה ליצור את הבית מהרחם הרגשי כי זה תמיד הולך רוח, רגש, מעשה. יש את הרחם הרוחני כלומר האישה צריכה להרגיש שהיא בתוך הרחם הרוחני של האיש. מה זאת אומרת, מה זה רחם. רחם נותן תחושה שפה לא יקרה לי כלום. אני מוגנת, האיש שלי סוכך עלי עם הרחם הרוחני שלו, הוא מזין אותי, הוא מגן עלי, הוא דואג שיהיה לי טוב, חשוב לו שיהיה לי טוב. רחם אם היא מרגישה את הביטחון שלה ברחם הרוחני של האיש שלה היא מסוגלת לייצר את הרחם הרגשי שזה הבית. היא בונה את הבית עם תכונות הרחם שלה ואז הרחם הפיזי נכנס לפעולה כרחם פיזי, פיזיולוגי אבל זה חייב להיות מהרוח מהרגש מהפיזי – דרגות. מי שקובע בסופו של דבר אחריות על זה האיש. האישה מבצעת. האישה לא תוכל לבצע בית חם אם האיש לא יצר את הרחם הרוחני. זה דבר אחד. דבר שני זה מה שאמרת בהתחלה לגבי הציפורים שמחדשים את הקן. יש לנו פה חגים. לחוג, כמו חוגה, מעגלים כל שנה חוגגים. אם ניקח בעבר הרחוק כל פסח עברו דירה. לאחר מכן זה התחיל להיות יותר מסובך אז כל פסח חידשו את הדירה, כלומר סיידו את הדירה כדי לסייד אתה צריך להוציא הכול וכשאתה מכניס אתה בורר מחדש. לאחר מכן התחילו לשנות דברים אחר כך התחילו רק לנקות אבל בעיקרון אתה מאוורר את הבית אתה עושה שינויים. פסח הוא מייצג אבל לכל חג יש את השינויים לו. בקטן בגדול זה השינויים שסביב השנה.

לדף קדימון השיעור- אינטימיות 2:

לפרטים והרשמה: הילה 04-9826725

זוגיות במשבר (מתוך השיעור גירושין)

מראיין

זוגות לפני שהם מתגרשים יש תמיד דילמה האם כדאי לנסות להציל את הזוגיות שלהם או לוותר ולהרים ידיים. מעצם הקושי שלהם לקיים את הזוגיות. אני מניח שכל זוג וסיפורו הוא ולא דומה אחד לשני ובכל זאת, כעמדת מוצא, האם יש סיטואציות שבמובהק כדאי להתאמץ לשמר את הזוגיות ואחרות במובהק כשהגיעו לנקודה הזאת הסיפור ידוע וכדאי להיפרד.

מרואיין

שאלה טובה. ישנם מצבים שאין טעם להשאיר את הזוגיות. כמו למשל, כשאחד מהצדדים סובל סבל מעבר לסביר. אין שום סיבה להמשיך אם הוא יודע שזה המצב לא שזה זמני. זו בעיה, בשביל מה להמשיך לסבול, כל החיים אמשיך לסבול כך, למה, מה עשיתי רע, נולדתי קורבן. יש לי סיכוי במערכת אחרת להציל את החיים שלי. זו אפשרות אחת. כמו שאחד מהצדדים הוא מוכה והשני אומר אני ככה למה שאני אשתנה או לא רוצה להשתנות אז אין מה לעשות. או אם אני מרגיש אדישות לבן בת הזוג. אני אדיש. אין הפעלה. בת זוגתי/בן זוגי לא מפעילים אותי. לא מרגשים אותי, לא מכעיסים אותי. שכן שכנה אין לי עניין אז זה כבר לא אחד. או למשל שאחד הצדדים אומר אני לא רוצה לשנות את עצמי. לא רוצה. לא רוצה ללכת לטיפול, לא רוצה לשמוע יעוץ, לא רוצה שינוי אז מה לעשות, אין טעם להמשיך. יש מצבים שאין עם מי לדבר, אין טעם להמשיך. בכל מקרה, לא משנה מה היה, כשאחד הצדדים אומר אני רוצה אבל לא יכול במצב כזה תמיד כדאי להשקיע אנרגיה בשביל לתקן. או אם מאוד קשה לי, מאוד קשה לי אבל אני מופעל ויש בינינו איזה מתח, עם כל הקושי כדאי ללכת לאדם חיצוני שיעזור לנו כי במצב כזה כשיש בינינו מתח אני מפעיל אותה, היא מפעילה אותי, אנחנו צריכים למצוא מקור שיוכל לגשר בינינו. אם במצב כזה אני הולך אני לוקח את עצמי איתי, אני אגיע לאותו מקום בחזרה רק התפאורה תשתנה אבל אני לוקח את עצמי. אם אני ילד ומחפש בת זוג איזו בת זוג אמצע רק אמא אני לא אמצא אישה כי אישה אין לה עניין איתי, אני רק אמצא אמא אז אם קודם הייתה לי אמא גם עכשיו לא עשיתי שום שינוי לכן גם אם אני רוצה לעזוב קודם כל אני צריך להישאר לנסות לתקן את מה שאני יכול בי. אם אני ילד אני רוצה לתקן, אם זה ימשיך ואני עוזב לפחות לעזוב כגבר ולא כילד. אני צריך לעשות את התיקון. בכל מקרה כדאי לנסות למצוא כוח חיצוני שיעזור לנו לעשות שלום בית, שיעזור לנו להשתנות. ברוב המקרים זה קשור בדיבור. או שלא יודעים לדבר או שמדברים מה שלא צריך או כל מיני סוגים של דיבור שאם אני מדבר ומדבר על יד או שאני אומר חצאי דברים או אומר דברים שבכלל לא קיימים, כי מה שאני רוצה להגיד אני לא יכול או שאני עושה מניפולציות בדיבור או שאני מאשים או שאני מבקר או שאני שופט או שאני מחנך או שאני מלמד אני עושה פעולות לא נכונות. קודם כל אני צריך לבדוק איפה אני תורם ולהפסיק לתרום למרירות. אם אני עושה את הפעולות הנכונות יש סיכוי שאתקן. לא כל קושי רצוי להתגרש. זה לברוח. אם אנשים היו משקיעים חמישה אחוז מהאנרגיה שהם משקיעים לריב היו משקיעים להתפייס לא היו גירושין כמעט. יש לנו המון אנרגיה להשקיע בלהרוס, בלברוח. אין לנו אנרגיה בלהשקיע בלפייס, בלחבר. להשקיע קצת ולתקן זה קושי עצום. כל אחד מחכה שהשני יתקן. בסך הכול אם ננסה להבין את הרעיון של הזוגיות כי בעצם מה זה זוגיות, כל אחד מחפש את מה שחסר לו. זו השלמה. אם אני ביישן ואני מחפש את בת זוגתי שהיא אשת קריירה, אדם תקשורתי, זה עושה לי טוב כי היא חלון לחיים שלי, כי אני מופנם, דרכה אני יכול לחיות אז בטח שמאוד ארצה אותה. מה היא רואה בי, היא רואה בי מישהו שלא זז, אם אני אדם שלא זז אני לגביה בטחון אז בטח שהיא תרצה אותי. אני משלים אותה. אנחנו מתחתנים. מה קורה עכשיו, עכשיו פתאום היא מפריע לי. אני מנסה לבוא בטענות אליה, את כל הזמן בחוץ, את כל הזמן בטלפון, כל הזמן יש אנשים אי אפשר לחיות בצורה כזאת. והיא באה בטענות אלי, אי אפשר לחיות איתך אתה לא זז, אתה לא יוצא מהבית, אי אפשר לבלות אתך. ז"א מה שהכי חיפשנו זה מה שמפריע לנו עכשיו. אם אבין למה רציתי אותה, מה משך אותי אליה, אם אני אחשוב כל יום על הרגע שהכרתי אותה או היא תחשוב על הרגע שהכירה אותי אז מה שמשך אותי לא יפריע לי. כי מה קורה אני שוכח את מה שרציתי את ההשלמה ומתחיל לראות את עצמי לא לזוז זה הנכון מפריע לי שהיא זזה אני רוצה שהיא תהיה כמוני ואני רוצה שהיא תהיה כמוני. בוא נאמר שהצלחתי.היא מפסיקה לצאת מהבית, היא מפסיקה להביא אורחים, יושבת וקוראת עיתון בדיוק כמוני. כעת אם היא בדיוק כמוני מה אני צריך אותה, יש לי את עצמי. עכשיו היא מיותרת לי בחיים. גם אם הצלחתי במלחמה הפסדתי. הרעיון הוא שאם אני מבין שאנחנו צריכים להיות דומים אבל אנחנו גם צריכים להיות שונים. האדם שבה והאדם שבי דומים. אין הבדל בינינו, ברעיון אין הבדל, שנינו באים מאותה בריאה, בריאת האדם. נכון שבריאת האדם לאחר מכן התפצלה. האישה נבנתה מהצלע. מה זאת אומרת מהצלע, מהחלק המרכזי. האדם הוא בנוי מארבעה חלקים: חלל האגן, חלל הבטן, חלל החזה וחלל הראש. האדם נבנה מארבעה חללים. האישה לקחה את שני החללים המרכזיים: חלל הבטן וחלל החזה, זה חלל של החוויה. עם מה האיש נשאר - עם חלל האגן וחלל הראש. כיוון שכל אחד לקח את החלק שלו זה מה שיש לו. זה העוצמה שלו וזה החולשה שלו. העוצמה של האיש זה האגן והראש, החולשה שלו זה החוויה. הראש זה החשיבה, האגן זה היצרים זה הכוחניות העוצמה. האישה לקחה את הבטן ואת החזה. הבטן זה תחושות נרכשות. החזה זה רגשות מולדים. אבל שניהם זו החוויה לכן אישה מחפשת את החוויה, החולשה של האישה זה היצרים והראש-השכל. אישה תמיד תעדיף לחוות. גם אם אישה תלמד את הדבר הכי שכלי היא באה הבית היא צריכה לחוות את זה. לא מצליחה ליישם היא תשים את זה בצד. אומרים שלא מתאים לאישה ללמוד קבלה כי קבלה זה לא דברים יישומיים. אם היא תתחיל ללמוד קבלה היא תתחיל ליישם. גבר לא. גבר לומד משהו בראש לידיעה בלבד, אין לו בעיה. הוא חוזר לחיי היום יום שלו כרגיל. מנתק אין לו בעיה. בגלל שהאיש הוא ראש ואגן הוא צריך להרגיש חשוב. אם הוא צריך להרגיש חשוב תפקיד האישה לתת לו חשיבות. לעומת זאת האישה היא בחוויה. חוויה זה דבר שרוצה להרגיש, להשתייך, לכן תפקיד האיש לתת לבת זוגתו את החוויה, שייכות. אם כל אחד ידע מה לתת לשני זו אידיליה. אם גבר מקבל חשיבות הוא מרוצה, הוא לא צריך כלום יותר. אם אישה תקבל שייכות היא לא רוצה כלום יותר. מה זה שייכות זה להרגיש מחוזרת, נאהבת ונחשקת, אם היא מקבלת את זה טוב לה היא לא תבוא בטענות. זה בעצם הרעיון.

לדף קדימון השיעור גרושין:

לפרטים והרשמה: הילה 04-9826725